הלכות אבל

הלכה ב מאימתי יתחייב אדם באבל משיסתם הגולל אבל כל זמן שלא נקבר המת אינו אסור …

• ברכות טז ע"ב · ה מתני׳ רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאבל …
• מועד קטן כז ע"א · ב תנו רבנן: מאימתי כופין את המטות — משיצא מפתח ביתו, דברי רבי …
• סנהדרין מז ע"ב · ה רב אשי אמר: אבילות מאימתי קא מתחלא? מסתימת הגולל. כפרה מאימתי קא …

הלכה ה מי שדרכן לשלוח המת למדינה אחרת לקוברו ואינם יודעים מתי יקבר מעת שיחזרו פניהן …

• מועד קטן כב ע"א · ד אמר להו רבא לבני מחוזא: אתון דלא אזליתו בתר ערסא, מכי מהדריתו …

הלכה ו הנפלים אין מתאבלין עליהן וכל שלא שהה שלשים יום באדם הרי זה נפל אפילו …

• שבת קלה ע"ב · יג תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום, באדם — …
• יבמות לו ע"ב · יב אמר ליה רב אשי לרב הושעיא בריה דרב אידי: התם תנן, רבן …
• נדה מד ע"ב · ז והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם. למאי הלכתא? אמר רב …
• נדה מד ע"ב · ח כמאן? דלא כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר: כל ששהה שלשים יום באדם …

הלכה ז ואם נודע בודאי שנולד לתשעה חדשים גמורים אפילו מת ביום שנולד מתאבלים עליו.

• שבת קלו ע"א · יח בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ההוא ינוקא. בגו תלתין יומין …
• נדה מד ע"ב · ז והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם. למאי הלכתא? אמר רב …
• נדה מד ע"ב · ח כמאן? דלא כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר: כל ששהה שלשים יום באדם …

הלכה ח בן תשעה חדשים שנולד מת ובן שמונה שמת אפילו לאחר שלשים ומי שיצא מחותך …

• נדרים פז ע"א · ב ותניא: אמרו לו ״מת אביו״ וקרע, ואחר כך נמצא בנו — יצא …
• נדרים פז ע"א · ד והתניא: אמרו לו ״מת אביו״ וקרע, ואחר כך נמצא בנו — לא …
• נדרים פז ע"א · ו הא דקאמרת יצא ידי קריעה — שנמצא בנו בתוך כדי דבור. הא …
• נדרים פז ע"א · ז והתניא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו ונתעלף, וכמדומה שמת, וקרע, ואחר …
• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …

הלכה ט כל הרוגי מלכות אע"פשנהרגו בדין המלך והתורה נתנה לו רשות להרגן הרי אלו מתאבלין …

• סנהדרין מו ע"א · יז ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו, אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין …
• סנהדרין מו ע"ב · א ולא היו מתאבלין, אבל אוננין, שאין אנינות אלא בלב.
• סנהדרין מח ע"ב · ח תנו רבנן: הרוגי מלכות – נכסיהן למלך, הרוגי בית דין – נכסיהן …

הלכה א אלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה אמו ואביו בנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו …

• מועד קטן כ ע"ב · ט תנו רבנן: כל האמור בפרשת כהנים שכהן מיטמא להן — אבל מתאבל …

הלכה ג בנו או אחיו הבא מן השפחה ומן הנכרית אינו מתאבל עליהן כלל וכן מי …

• יבמות כב ע"ב · ה חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן הגויה. מאי טעמא? אמר …
• יבמות כט ע"ב · ח אילימא ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, השתא ארוסה בעלמא תני רבי חייא: …
• בבא מציעא יח ע"א · ב ואלא, מדתני רב חייא בר אמי: אשתו ארוסה, לא אונן ולא מטמא …
• סנהדרין כח ע"ב · יא מאי דעתיך? כדאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: אשתו ארוסה לא …

הלכה ד כל קרובים שהוא חייב להתאבל עליהן הרי זה מתאבל עמהם בפניהם מדברי סופרים כיצד …

• מועד קטן כ ע"ב · י וכשם שמתאבל עליהם — כך מתאבל על שניים שלהם, דברי רבי עקיבא. …
• מועד קטן כ ע"ב · יא חכמים היינו תנא קמא? איכא בינייהו עמו בבית. כי הא דאמר ליה …
• מועד קטן כ ע"ב · יב מר עוקבא שכיב ליה בר חמוה. סבר למיתב עליה שבעה ושלשים, על …

הלכה ה אשתו הנשואה אף על פי שהוא מתאבל עליה אינו מתאבל עמה על שאר קרובים …

• מועד קטן כ ע"ב · י וכשם שמתאבל עליהם — כך מתאבל על שניים שלהם, דברי רבי עקיבא. …
• מועד קטן כ ע"ב · יא חכמים היינו תנא קמא? איכא בינייהו עמו בבית. כי הא דאמר ליה …
• מועד קטן כ ע"ב · יב מר עוקבא שכיב ליה בר חמוה. סבר למיתב עליה שבעה ושלשים, על …
• מועד קטן כ ע"ב · יג דתניא: מי שמת חמיו או חמותו — אינו רשאי לכוף את אשתו …
• כתובות ד ע"ב · ו ומי שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה? והתניא: מי שמת חמיו או …
• כתובות ד ע"ב · ז תני באבילות דידיה: הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים. הא …

הלכה ו כמה חמורה מצות אבלות שהרי נדחת לו הטומאה מפני קרוביו כדי שיתעסק עמהן ויתאבל …

• יבמות פה ע"א · א והרי טומאה, דלאו שאין שוה בכל, וטעמא דכתב רחמנא ״בני אהרן״ ולא …
• סוטה ג ע"א · יג גופא: ״וקנא את אשתו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. ורבי עקיבא אומר: …
• סוטה כג ע"א · ד כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים. כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין …

הלכה ז אשתו של כהן מתטמא לה על כרחו ואינו מטמא לה אלא מדברי סופרים עשאוה …

• כתובות נג ע"א · יג יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר רב פפי, ויתיב רב חייא בר …
• נזיר מב ע"ב · א גמ׳ איתמר, אמר רבה אמר רב הונא: מקרא מלא דבר הכתוב: ״לא …
• זבחים ק ע"א · ה ומנא תימרא דשני ליה בין קודם חצות בין לאחר חצות? דתניא: ״לה …

הלכה ח וכן כל אותן שאמרו שאין מתאבלין עליהן כגון הרוגי בית דין ושפרשו מדרכי צבור …

• סנהדרין מז ע"א · יז אמר ליה אביי: מי סברת מת מתוך רשעו הויא ליה כפרה? מת …
• סנהדרין מז ע"ב · א הרוגי מלכות להרוגי בית דין? הרוגי מלכות, כיון דשלא בדין קא מיקטלי, …

הלכה ט אשתו הפסולה אינו מטמא לה לפיכך מי ששמעה שמועה שמת בעלה ונשאת ובא בעלה …

• יבמות כב ע"ב · ג פשיטא, אחיו הוא! סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב: ״כי אם לשארו הקרוב …
• יבמות פז ע"ב · יא והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמא לה, ולא זה וזה …

הלכה י אחותו הנשואה אינו מטמא לה אע"פ שהיא נשואה לכהן שנאמר הבתולה הקרובה אליו אשר …

• יבמות ס ע"א · יא תנו רבנן: אחותו ארוסה, רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: מטמא לה. רבי …
• יבמות ס ע"א · יד יכול שאני מוציא אף מוכת עץ — תלמוד לומר: ״אשר לא היתה …
• יבמות ס ע"א · טז ורבי יוסי ורבי שמעון, מאי טעמייהו — דרשי הכי: ״ולאחותו הבתולה״ — …

הלכה יא נתגרשה אחותו מן האירוסין מטמא לה שנאמר הקרובה אליו להביא את המגורשת מן האירוסין.

• יבמות ס ע"א · יא תנו רבנן: אחותו ארוסה, רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: מטמא לה. רבי …
• יבמות ס ע"א · יד יכול שאני מוציא אף מוכת עץ — תלמוד לומר: ״אשר לא היתה …
• יבמות ס ע"א · טז ורבי יוסי ורבי שמעון, מאי טעמייהו — דרשי הכי: ״ולאחותו הבתולה״ — …

הלכה יד אין הכהן מטמא לאבר מן החי מאביו ולא לעצם מעצמות אביו וכן המלקט עצמות …

• נזיר מג ע"ב · ד מיתיבי: ״לה יטמא״, לה הוא מטמא, ואינו מטמא לאיבריה. לפי שאינו מטמא …
• סוטה ג ע"א · כד ורבי ישמעאל: לה מיטמא, ואין מיטמא לאיבריה.

הלכה טו נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו שנאמר לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן …

• נזיר מג ע"ב · א אמר רב חסדא אמר רב: נקטע ראשו של אביו — אינו מטמא …
• נזיר מד ע"א · ג ואמרו: ״לאביו״ — בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר.

הלכה א כל כהן שנטמא למת חוץ מששה מתים המפורשים בתורה או אשתו בעדים והתראה הרי …

• נזיר מג ע"ב · ד מיתיבי: ״לה יטמא״, לה הוא מטמא, ואינו מטמא לאיבריה. לפי שאינו מטמא …

הלכה ג וכן אם נכנס לאהל טמא שנכנסה לו הטומאה לוקה אע"פ שעצמה של טומאה בבית …

• יבמות סא ע"א · א קברי גוים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ״ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם״. …
• יבמות סא ע"א · ה רבינא אמר: נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל, דכתיב: ״אדם כי ימות באהל״, …

הלכה ד כהן שנכנס לאהל המת או לבית הקברות בשגגה ואחר שידע התרו בו אם קפץ …

• נזיר מב ע"א · יד מתני׳ נזיר שהיה שותה יין כל היום — אינו חייב אלא אחת. …
• נזיר מב ע"ב · ב ורב יוסף אמר: האלהים! אמר רב הונא: אפילו טומאה וטומאה. דאמר רב …
• נזיר מב ע"ב · ה אלא קשיא אהדדי! לא קשיא: כאן — בחיבורין. כאן — שלא בחיבורין.
• מכות כא ע"א · טו מתני׳ נזיר שהיה שותה יין כל היום – אין חייב אלא אחת. …

הלכה ה המטמא את הכהן אם היו שניהם מזידין הרי הכהן לוקה וזה שטמאו עובר על …

• נזיר מד ע"א · יב והתגלחת תסתור את הכל, קל וחומר מטומאה: ומה טומאה שלא עשו בה …

הלכה ו כהן גדול אינו מטמא לקרובים שנאמר לאביו ולאמו לא יטמא וכן אינו נכנס עם …

• נזיר מג ע"א · ד אלא אמר רב פפא: כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל, ובא חבירו ופרע …
• נזיר מז ע"א · ו כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן, אבל מיטמאין למת מצוה. היו מהלכין …
• הוריות יא ע"ב · ו זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, …

הלכה ח כהן שפגע במת מצוה בדרך הרי זה מטמא לו אפילו כהן גדול חייב להטמא …

• ברכות כ ע"א · א אבל מטמא הוא למת מצוה. אמאי, לימא: ״אין חכמה ואין תבונה ואין …
• עירובין יז ע"ב · א דאית ליה קוברין, דתניא: איזהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין. קורא …
• מגילה ג ע"ב · ט אמרת: ״לא יטמא״. יכול כשם שאינו מיטמא לאחותו, כך אינו מיטמא למת …
• יבמות פט ע"ב · יד ומי הוי[א] מת מצוה? והתניא: אי זהו מת מצוה — כל שאין …
• נזיר מג ע"ב · ג והאי מת מצוה הוא? והתניא: איזהו מת מצוה — כל שאין לו …
• נזיר מז ע"א · ו כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן, אבל מיטמאין למת מצוה. היו מהלכין …
• נזיר מח ע"ב · ח יכול לא יטמא למת מצוה, תלמוד לומר: ״לאחותו״ — לאחותו הוא דאינו …
• נזיר מח ע"ב · י ״לאחיו״ — שאם היה כהן גדול והוא נזיר, לאחיו אינו מיטמא, אבל …
• סנהדרין לה ע"ב · ב יכול, כשם שאינו מטמא לאחותו כך אינו מטמא למת מצוה? תלמוד לומר: …
• זבחים ק ע"א · ז יכול כשם שלא יטמא לאחותו, כך אין מטמא למת מצוה? תלמוד לומר: …

הלכה ט היו כהן ונזיר מהלכין בדרך ופגעו במת מצוה יתעסק בו הנזיר לפי שאין קדושתו …

• נזיר מז ע"א · ו כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן, אבל מיטמאין למת מצוה. היו מהלכין …
• נזיר מז ע"א · ז אמר להם רבי אליעזר: יטמא כהן — שאינו מביא קרבן על טומאתו, …
• נזיר מז ע"ב · א ומרובה בגדים — משוח בשמן המשחה עדיף, דאילו משוח בשמן המשחה — …
• נזיר מז ע"ב · ה תא שמע, דתניא: אין בין משוח מלחמה לסגן, אלא שאם היו מהלכין …
• הוריות יג ע"א · טז אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: תא שמע, דתניא: סגן ומשוח מלחמה …

הלכה יא בנות אהרן לא הוזהרו על טומאת מת שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן ולא …

• סוטה כג ע"א · ד כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים. כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין …

הלכה יב כהן קטן הרי הגדולים מוזהרים שלא יטמאוהו ואם בא להטמא מעצמו אין בית דין …

• שבת קכא ע"א · ו אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה …
• יבמות קיד ע"א · א דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו, מייתי להו. אלמא קסבר: …
• יבמות קיד ע"א · יד תא שמע: ״כל נפש מכם לא תאכל דם״, להזהיר הגדולים על הקטנים. …
• יבמות קיד ע"א · טו תא שמע: ״אמור ... ואמרת״, להזהיר גדולים על הקטנים. מאי לאו, דאמר …

הלכה יג מת תופש ארבע אמות שלו לטומאה וכל כהן שנכנס לתוך ארבע אמות מכין אותו …

• סוטה מד ע"א · א מת תופס ארבע אמות לטומאה. ותנא תונא: חצר הקבר, העומד בתוכה — …

הלכה יד מותר לכהן להטמא בבית הפרס או בחוצה לארץ לדבר מצוה בזמן שאין שם דרך …

• ברכות ט ע"ב · יז אמר רבי זירא: איני?! והא אנא סמכי ואיתזקי! אמר ליה: במאי איתזקת …
• ברכות יט ע"ב · ג מתיבי: קברו את המת וחזרו, ולפניהם שתי דרכים, אחת טהורה ואחת טמאה, …
• ברכות יט ע"ב · ו תא שמע דאמר רבי אלעזר בר צדוק: מדלגין היינו על גבי ארונות …
• עירובין מז ע"א · כב ואם היה כהן — מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן. וכשם שמטמא …
• עירובין מז ע"א · כו רבי יוסי אומר: אף בזמן שמוצא ללמוד — נמי יטמא, לפי
• עבודה זרה יג ע"א · ח ואם היה כהן — מטמא בחוצה לארץ, לדון ולערער עמהם. וכשם שמטמא …
• עבודה זרה יג ע"א · ט בבית הקברות סלקא דעתך? טומאה דאורייתא היא! אלא בית הפרס דרבנן.
• עבודה זרה יג ע"א · י ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה, אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין מוצא …
• עבודה זרה יג ע"א · יא רבי יוסי אומר: אפילו בזמן שמוצא ללמוד — יטמא, לפי שאין אדם …

הלכה א מנהג ישראל במתים ובקבורה כך הוא מאמצין עיניו של מת ואם נפתח פיו קושרין …

• מועד קטן כז ע"א · כד בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן …
• מועד קטן כז ע"ב · ד בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין …
• כתובות ח ע"ב · יד מאי רבן גמליאל? דתניא: בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, …

הלכה ד וחופרין בעפר מערות ועושין כוך בצד המערה וקוברין אותו בו ופניו למעלה ומחזירין העפר …

• מועד קטן כט ע"א · ב ואמר רבי לוי בר חיתא: הנפטר מן המת, לא יאמר לו ״לך …

הלכה ה הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר אין קושרין לחייו ואין פוקקין נקביו ואין מניחין …

• שבת קנא ע"ב · ו מתני׳ אין מעצמין את המת בשבת, ולא בחול עם יציאת נפש. והמעצים …

הלכה ו מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל …

• ברכות יז ע"ב · יב מתני׳ מי שמתו מוטל לפניו — פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן …
• ברכות יז ע"ב · יז ורמינהי: מי שמתו מוטל לפניו — אוכל בבית אחר, ואם אין לו …
• ברכות יח ע"א · א ואין מברכין עליו, ואין מזמנין עליו, ופטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן …
• כתובות ח ע"ב · א כי תניא ההיא — בברכת המזון, כי קאמר רבי יוחנן — בשורה.
• זבחים ק ע"ב · י ומאי תנאי? דתניא: עד מתי מתאונן עליו? כל היום. רבי אומר: כל …

הלכה ז אין משהין את המת אלא מדחין מטתו מיד וכל המדחה מטתו הרי זה משובח …

• מועד קטן כב ע"א · יג על כל המתים כולן מדחה מטתו — הרי זה משובח. על אביו …
• מועד קטן כג ע"ב · ו לימא כתנאי: מי שמתו מוטל לפניו — אוכל בבית אחר. אין לו …

הלכה ח היה ערב שבת או ערב יום טוב או שהיו גשמים מזלפין על המטה מותר …

• סנהדרין מו ע"א · טז ולא זו בלבד אמרו, אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה. …

הלכה ט האבל ביום ראשון בלבד אסור להניח תפילין ולאכול משלו וחייב לישב על מטה כפויה …

• ברכות יא ע"א · י אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי! וכי תימא: הכי נמי, …
• ברכות טז ע"ב · ג אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי, אלמה אמר רבי אבא …
• סוכה כה ע"א · ט וכל היכא דטריד, הכי נמי דפטור?! אלא מעתה, טבעה ספינתו בים — …
• סוכה כה ע"ב · ד גופא, אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל מצות …
• סוכה כה ע"ב · ה והני מילי ביום ראשון, דכתיב: ״ואחריתה כיום מר״.
• מועד קטן טו ע"א · ו אבל אסור להניח תפילין, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״פארך חבוש עליך״, מכלל …
• מועד קטן כא ע"א · יג אמר עולא: הלכה כרבי אליעזר בחליצה, והלכה כרבי יהושע בהנחה.
• מועד קטן כז ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: אבל, יום ראשון אסור לאכול לחם משלו, …
• כתובות ו ע"ב · ד אמר ליה רבא: ומשום טירדא פטור? אלא מעתה, טבעה ספינתו בים, הכי …
• סנהדרין כ ע"א · יד מתקיף לה רבא: מאי קושיא? דילמא מידי דהוה אאכילה ושתיה, דעד האידנא …

הלכה א אלו דברים שהאבל אסור בהן ביום ראשון מן התורה ובשאר ימים מדבריהם:אסור לספר ולכבס …

• פסחים ד ע"א · ב אמר ליה לשמעיה: חלוץ לי מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ. שמע …
• תענית יג ע"ב · ז אמר רב חסדא: זאת אומרת, אבל אסור בתכבוסת כל שבעה. והלכתא: אבל …
• מועד קטן יד ע"ב · כא אבל אסור בתספורת. מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן: ״ראשיכם אל תפרעו״, מכלל …
• מועד קטן טו ע"א · ג אבל חייב בעטיפת הראש. מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״ולא תעטה על שפם״, …
• מועד קטן טו ע"א · י אבל אסור בשאילת שלום. דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״האנק דום״.
• מועד קטן טו ע"א · יד אבל אסור בדברי תורה, מדקאמר רחמנא ליחזקאל: ״דם״.
• מועד קטן טו ע"א · כ אבל אסור בתכבוסת, דכתיב: ״וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר …
• מועד קטן טו ע"ב · ב אבל אסור בעשיית מלאכה, דכתיב: ״והפכתי חגיכם לאבל״. מה חג אסור במלאכה …
• מועד קטן טו ע"ב · ה אבל אסור ברחיצה, דכתיב: ״ואל תסוכי שמן״, ורחיצה בכלל סיכה.
• מועד קטן טו ע"ב · ז אבל אסור בנעילת הסנדל, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ״ונעליך תשים ברגליך״, מכלל …
• מועד קטן טו ע"ב · י אבל אסור בתשמיש המטה, דכתיב: ״וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא …
• מועד קטן כא ע"א · ז תנו רבנן, ואלו דברים שאבל אסור בהן: אסור במלאכה וברחיצה ובסיכה ובתשמיש …

הלכה ב ומנין שהאבל אסור בתספורת שהרי הזהיר בני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל שכל המתאבל …

• מועד קטן יד ע"ב · כא אבל אסור בתספורת. מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן: ״ראשיכם אל תפרעו״, מכלל …
• מועד קטן יח ע"א · א הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
• מועד קטן יח ע"א · ו אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ובגנוסטרא — אסור. אמר רב …

הלכה ג ומנין שהאבל אסור לכבס בגדיו ולרחוץ גופו ולסוך שנאמר התאבלי נא ולבשי בגדי אבל …

• ברכות טז ע"ב · ה מתני׳ רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאבל …
• מועד קטן טו ע"א · כ אבל אסור בתכבוסת, דכתיב: ״וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר …
• מועד קטן טו ע"ב · ה אבל אסור ברחיצה, דכתיב: ״ואל תסוכי שמן״, ורחיצה בכלל סיכה.
• מועד קטן כג ע"א · ח תנו רבנן: כל שלשים יום לגיהוץ, אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים …

הלכה ד אסור לסוך מקצת גופו ככל גופו ואם להעביר את הזוהמא מותר וכן אסור ברחיצת …

• תענית יג ע"א · ב אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: כל שהוא משום אבל, כגון …
• תענית יג ע"א · ט מאי לאו — אכולהו, ובמאי עסקינן? אילימא בחמין: פניו ידיו ורגליו מי …
• תענית יג ע"ב · ז אמר רב חסדא: זאת אומרת, אבל אסור בתכבוסת כל שבעה. והלכתא: אבל …

הלכה ה מנין לאבל שאסור בתשמיש המטה שנאמר וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה …

• מועד קטן טו ע"ב · י אבל אסור בתשמיש המטה, דכתיב: ״וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא …

הלכה ו מנין שהאבל אסור בנעילת הסנדל שהרי נאמר ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל שכל העם …

• מועד קטן טו ע"ב · ז אבל אסור בנעילת הסנדל, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ״ונעליך תשים ברגליך״, מכלל …

הלכה ז רמז לאבל שאסור בעשיית מלאכה זה שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית …

• מועד קטן טו ע"ב · ב אבל אסור בעשיית מלאכה, דכתיב: ״והפכתי חגיכם לאבל״. מה חג אסור במלאכה …

הלכה ח כל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה מכאן …

• מועד קטן כא ע"ב · ב תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור במלאכה, ואפילו עני המתפרנס מן …

הלכה י אפילו דברים שמותר לעשותן בחולו של מועד אסור לאבל לעשותן בידו בימי אבלו אבל …

• מועד קטן יא ע"ב · ג גמ׳ פתח באבל וסיים במועד. אמר רב שישא בריה דרב אידי זאת …
• מועד קטן יא ע"ב · ה תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי. אלו דברים העושין לאבל בימי …

הלכה יא האריסין והחכירין שלו והקבלנין הרי אלו יעשו כדרכן אבל החמרים והגמלים בבהמות שלו והספנים …

• מועד קטן יא ע"ב · ח יתר על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל: אם היה אומן לרבים, …
• מועד קטן יא ע"ב · ט האריסין והחכירין והקבלנין — הרי אלו יעשו אחרים בשבילן. החמרין הגמלין והספנין …
• נדרים נו ע"ב · ה אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי: מטה שנקליטיה יוצאין, זוקפה ודיו. …

הלכה יב שכיר יום אפילו בעיר אחרת לא יעשה לו.

• מועד קטן יא ע"ב · ט האריסין והחכירין והקבלנין — הרי אלו יעשו אחרים בשבילן. החמרין הגמלין והספנין …

הלכה יג האבל שהיתה מלאכת אחרים בידו בין בקבלנות בין שאינה בקבלנות לא יעשה היתה מלאכתו …

• מועד קטן יא ע"ב · י אף על פי שבקיבולת, ולא מיבעיא שאינה קיבולת?! אדרבה, קיבולת כדידיה דמי! …
• מועד קטן יא ע"ב · יא היתה מלאכתו ביד אחרים, בביתו — לא יעשו, בבית אחר — יעשו.

הלכה טו מנין שהאבל אסור בדברי תורה שהרי נאמר ליחזקאל האנק דום.

• מועד קטן טו ע"א · יד אבל אסור בדברי תורה, מדקאמר רחמנא ליחזקאל: ״דם״.

הלכה טז אסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובהלכות ואם היו רבים צריכין לו …

• מועד קטן כא ע"א · ז תנו רבנן, ואלו דברים שאבל אסור בהן: אסור במלאכה וברחיצה ובסיכה ובתשמיש …
• מועד קטן כא ע"א · ח רבה בר בר חנה איתרעא ביה מילתא, סבר דלא למיפק לפירקא. אמר …

הלכה יח וחייב לכפות המטה כל שבעה ולא מטתו בלבד הוא כופה אלא כל המטות שיש …

• תענית ל ע"ב · ז כדתניא: כשאמרו לכפות המטה, לא מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל המטות …
• מועד קטן כא ע"א · ה והתניא: ישב על גבי מטה, על גבי כסא, על גבי אודייני גדולה, …
• מועד קטן כז ע"א · ה תנו רבנן: הכופה מטתו, לא מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל מטות …
• מועד קטן כז ע"א · ו ואם היתה מטה המיוחדת לכלים — אין צריך לכפותה. דרגש — אין …
• מועד קטן כז ע"א · טו אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבן …
• נדרים נו ע"א · ז אלא הא קשיא, דתניא: דרגש לא היה כופהו, אלא זוקפו. ואי אמרת …
• נדרים נו ע"ב · א מידי דהוה אמטה המיוחדת לכלים, דתניא: אם היתה מטה המיוחדת לכלים — …
• נדרים נו ע"ב · ב אלא אי קשיא — הא קשיא, דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: …
• סנהדרין כ ע"א · יד מתקיף לה רבא: מאי קושיא? דילמא מידי דהוה אאכילה ושתיה, דעד האידנא …
• סנהדרין כ ע"א · טו מאי קושיא? דילמא מידי דהוה אמטה מיוחדת לכלים, דקתני: אם היתה מיוחדת …
• סנהדרין כ ע"ב · ג אמר רבי יעקב: אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבן שמעון בן …

הלכה יט מנין לאבל שאסור בפריעת הראש שהרי נאמר ליחזקאל לא תעטה על שפם מכלל ששאר …

• מועד קטן טו ע"א · ג אבל חייב בעטיפת הראש. מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״ולא תעטה על שפם״, …
• מועד קטן כד ע"א · ח שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל קרע שאינו בשעת חימום — אינו קרע. …

הלכה כ ומנין שהאבל אסור בשאלת שלום שנאמר האנק דום כל שלשה ימים הראשונים מי שנתן …

• מועד קטן טו ע"א · י אבל אסור בשאילת שלום. דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״האנק דום״.
• מועד קטן כא ע"ב · ד תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. משלשה ועד שבעה …
• מועד קטן כא ע"ב · יא אמר רב אידי בר אבין: הוא שואל בשלום אחרים — שאחרים שרויין …
• מועד קטן כא ע"ב · יב והא מדקתני משיב, מכלל דשיילינן ליה? דלא ידעי.
• מועד קטן כא ע"ב · יג אי הכי, התם נמי! התם — מודע להו ולא מהדר להו, הכא …
• מועד קטן כא ע"ב · טז לא קשיא: הא באביו ואמו, הא בשאר קרובים.
• מועד קטן כו ע"ב · כב ואמר רב פפא, תנא באבל רבתי: אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו, …

הלכה ג בתספורת כיצד כשם שאסור לספר כל שער גופו או לגלח שפמו או לקוץ צפרניו …

• מועד קטן כב ע"ב · ז על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו …

הלכה ד וכן אסור ללבוש כלים לבנים חדשים ומגוהצין כל שלשים יום אחד האיש ואחד האשה …

• מועד קטן כג ע"א · ח תנו רבנן: כל שלשים יום לגיהוץ, אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים …

הלכה ה בנישואין כיצד אסור לישא אשה כל שלשים יום ומותר לארשה אפילו ביום המיתה ומי …

• מועד קטן כג ע"א · ה תנו רבנן: כל שלשים יום לנישואין. מתה אשתו — אסור לישא אשה …
• מועד קטן כג ע"א · ו ואם אין לו בנים — מותר לישא לאלתר משום ביטול פריה ורביה. …
• מועד קטן כג ע"א · ז מעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן, ואמר לאחותה בבית הקברות: לכי ופרנסי …

הלכה ו שמחת מרעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד מותר לעשותה מיד לאחר שבעה אבל אם …

• מועד קטן כב ע"ב · ז על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו …
• מועד קטן כב ע"ב · ח אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות. מיתיבי: ולשמחה ולמריעות שלשים יום. …
• מועד קטן כב ע"ב · י לא קשיא: הא באריסותא, הא בפורענותא.

הלכה ז במה דברים אמורים בשאר כל מתים אבל על אביו ועל אמו בין כך ובין …

• מועד קטן כב ע"ב · ז על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו …
• מועד קטן כב ע"ב · ח אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות. מיתיבי: ולשמחה ולמריעות שלשים יום. …
• מועד קטן כב ע"ב · י לא קשיא: הא באריסותא, הא בפורענותא.

הלכה ט על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו ממעט על אביו ועל אמו …

• מועד קטן כב ע"א · יד על כל המתים כולן, רצה — ממעט בעסקו, רצה — אינו

הלכה י ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקו ימעט ואם לאו יקנה צרכי הדרך ודברים …

• מועד קטן כז ע"א · א אם יכול למעט בעסקו — ימעט, ואם לאו — יגלגל עמהן.

הלכה יג מי שתכפוהו אבליו והכביד שערו מיקל בתער לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא …

• תענית יג ע"א · יא תא שמע, דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן: מעשה ומתו …
• תענית יג ע"א · יב אמר רב חסדא: בתער — אבל לא במספרים, במים — ולא בנתר …
• מועד קטן יז ע"ב · יד והתניא: אסורים! אמר רב חסדא אמר רב שילא: כי תניא הכא מותרין …
• מועד קטן יז ע"ב · טו אי בשתכפוהו אבליו, מאי איריא כל אלו שאמרו, אפילו כולי עלמא נמי? …
• מועד קטן יז ע"ב · טז הא אתמר עלה, אמר רב חסדא: בתער ולא במספרים, במים ולא בנתר …

הלכה א מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב אם בתוך שלשים יום הגיעה השמועה אפילו …

• עירובין מו ע"א · יח ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא …
• פסחים ד ע"א · ב אמר ליה לשמעיה: חלוץ לי מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ. שמע …
• מועד קטן כ ע"א · יב תנו רבנן: שמועה קרובה — נוהגת שבעה ושלשים, שמועה רחוקה — אינה …
• מועד קטן כ ע"א · יג אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא …
• מועד קטן כ ע"ב · ב שמע מינה תלת. שמע מינה — אבל אסור בנעילת הסנדל, ושמע מינה …
• מועד קטן כ ע"ב · ה קורע או אינו קורע? רבי מני אמר: אינו קורע, רבי חנינא אמר: …
• זבחים ק ע"ב · ג מאי דרבה בר רב הונא? דתניא: יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה …

הלכה ג מי שבאה לו שמועה קרובה בתוך הרגל או ביום שבת ולאחר שבת או אחר …

• מועד קטן כ ע"ב · ד אמר רבי יוסי בר אבין: שמע שמועה קרובה ברגל, ולמוצאי הרגל נעשית …

הלכה ד מי שמת לו קרוב ולא ידע עד שבא אם היה במקום קרוב שהוא מהלך …

• מועד קטן כא ע"ב · יח תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים, בא ממקום קרוב — מונה עמהן, …
• מועד קטן כא ע"ב · יט אמר מר: שלשה ימים הראשונים, בא ממקום קרוב — מונה עמהן. אמר …
• מועד קטן כב ע"א · ה רבי שמעון אומר: אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב — מונה עמהן. …
• מועד קטן כב ע"א · ו בעי רב ענן: ננערו לעמוד ולא עמדו, מהו? תיקו.
• חולין נ ע"א · יג אמר רב שימי בר חייא: מקיפים בבני מעיים.

הלכה ה אבל בשלשה ימים הראשונים אינו הולך אפילו לבית אבל אחר מכאן ואילך הולך ואינו …

• מועד קטן כא ע"ב · ג תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אינו הולך לבית האבל, מכאן ואילך …
• מועד קטן כג ע"א · ג תנו רבנן: אבל, שבת ראשונה — אינו יוצא מפתח ביתו, שניה — …

הלכה ו כהן גדול חייב בכל דברי אבילות אלא שאסור לו לקרוע בגדיו למעלה ולגדל פרע …

• מועד קטן כו ע"ב · יב הגיע לטיבורו — מרחיק שלש אצבעות וקורע. נתמלא מלפניו — מחזירו לאחוריו. …
• סנהדרין יח ע"א · ח וכשהוא מנחם אחרים, דרך כל העם עוברין בזה אחר זה, והממונה ממצעו …
• סנהדרין יט ע"א · ח כשהוא מנחם. תנו רבנן: כשהוא עובר בשורה לנחם את אחרים – סגן …
• סנהדרין יט ע"א · יד כשהוא מתנחם כו׳. איבעיא להו: כי מנחם הוא אחריני, היכי אמר להו? …
• הוריות יב ע"ב · יד מתני׳ כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט מלמעלה. כהן גדול מקריב אונן ולא …

הלכה ז וכן המלך חייב בכל דברי אבילות אלא שאינו יוצא מפתח פלטרין שלו אחר מתו …

• סנהדרין כ ע"א · ו מתני׳ מת לו מת – אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. רבי יהודה …

הלכה ח אין אדם נכנס למלך לנחמו אלא עבדיו ומי שנתן לו רשות להכנס ואין להן …

• מועד קטן כז ע"א · ח אמר ליה רבה: אלא מעתה גבי מלך, דתנן: כל העם מסובים על …
• נדרים נו ע"א · ו גמ׳ מאי דרגש? אמר עולא: ערסא דגדא. אמרו ליה רבנן לעולא, הא …
• סנהדרין כ ע"א · ו מתני׳ מת לו מת – אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. רבי יהודה …

הלכה א אבל חייב לקרוע על מתו שנאמר ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אחר חייב …

• מועד קטן טו ע"א · כב אבל חייב בקריעה, דקאמר להו רחמנא לבני אהרן: ״לא תפרומו״, מכלל דכולי …
• מועד קטן כ ע"ב · יז אמר ליה רב אשי לאמימר: קריעה דמעומד מנלן? דכתיב: ״ויקם איוב ויקרע …
• מועד קטן כד ע"א · ג ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל, הכי שמיע לכו: אמר רב תחליפא בר …
• מועד קטן כו ע"ב · יב הגיע לטיבורו — מרחיק שלש אצבעות וקורע. נתמלא מלפניו — מחזירו לאחוריו. …
• בבא קמא צא ע"ב · י אלא האי תנא הוא – דתניא: מקרעין על המת, ולא מדרכי האמורי. …
• סנהדרין ס ע"א · יב עומדין – מנלן? אמר רבי יצחק בר אמי: דאמר קרא, ״ואהוד בא …
• הוריות יב ע"ב · יד מתני׳ כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט מלמעלה. כהן גדול מקריב אונן ולא …
• הוריות יב ע"ב · טו גמ׳ אמר [רב]: למטה – למטה ממש, למעלה – למעלה ממש. ושמואל …

הלכה ב כמה שיעור הקרע טפח ואין צריך להבדיל שפת הבגד ומותר לו לקרוע בכלי ויש …

• מועד קטן כב ע"ב · יא על כל המתים כולן קורע טפח, על אביו ועל אמו עד שיגלה …
• מועד קטן כב ע"ב · יב על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין — אינו קורע אלא …
• מועד קטן כב ע"ב · יז כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: על כל המתים, רצה — קורע …
• מועד קטן כו ע"ב · ד תנו רבנן: תחילת קריעה — טפח, ותוספת — שלש אצבעות, דברי רבי …

הלכה ג כל שבעת ימי אבלות הקרע לפנים ואם בא להחליף מחליף ואינו קורע קרע אחר …

• מועד קטן כב ע"ב · ב על כל המתים כולן, רצה — חולץ, רצה — אינו חולץ. על …
• מועד קטן כב ע"ב · יא על כל המתים כולן קורע טפח, על אביו ועל אמו עד שיגלה …
• מועד קטן כב ע"ב · יב על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין — אינו קורע אלא …
• מועד קטן כב ע"ב · יד על כל המתים כולן, רצה — מבדיל קמי שפה שלו, רצה — …
• מועד קטן כב ע"ב · יז כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: על כל המתים, רצה — קורע …
• מועד קטן כב ע"ב · יח ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן …
• מועד קטן כד ע"א · ח שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל קרע שאינו בשעת חימום — אינו קרע. …
• מועד קטן כו ע"א · ב אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן — דכתיב: ״ואלישע ראה והוא מצעק …
• הוריות יב ע"ב · טז מיתיבי: על כל המתים כולן – רצה מבדיל קמי שפה שלו, רצה …

הלכה ד קורעין לקטן מפני עגמת נפש וחולה שמת לו מת אין מקרעין לו ולא מודיעין …

• מועד קטן יד ע"ב · ב והתניא: מקרעין לקטן, מפני עגמת נפש!
• מועד קטן כו ע"ב · כא ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש. וקורעין על חמיו ועל חמותו, מפני כבוד …

הלכה ה וקורע אדם על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו וכן האשה קורעת על חמיה …

• מועד קטן כו ע"ב · כ תנו רבנן: חולה שמת לו מת — אין מודיעין אותו שמת, שמא …

הלכה ו מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך שבעה קורע לאחר שבעה אינו …

• מועד קטן כ ע"ב · ו ולא?! והתניא איסי אבוה דרבי זירא, ואמרי לה אחוה דרבי זירא קמיה …
• מועד קטן כ ע"ב · ז עני רבי זירא בתריה: במה דברים אמורים — בחמשה מתי מצוה, אבל …
• מועד קטן כו ע"ב · יח תנו רבנן: היוצא בבגד קרוע לפני המת — הרי זה גוזל את …

הלכה ז האומר לחבירו השאילני חלוקך ואבקר את אבי שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחה …

• מועד קטן כו ע"ב · יט רבן שמעון בן גמליאל אומר, האומר לחבירו: השאילני חלוקך ואלך ואבקר את …

הלכה ח מי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וסבור שמת וקרא ואח"כ מת אם בתוך …

• בבא קמא עג ע"א · יז וסברוה, דכולי עלמא: תוך כדי דיבור – כדיבור דמי.
• בבא בתרא קכט ע"ב · יא והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודה זרה
• שבועות לב ע"א · יז רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כגון שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור …

הלכה ט מי שמתו לו מתים הרבה כאחד קורע קרע אחד לכולם היה בכללן אביו או …

• מועד קטן כו ע"ב · ו תנו רבנן: אמרו לו מת אביו וקרע, מת בנו והוסיף, תחתון — …
• מועד קטן כו ע"ב · י אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה. ומי אמר שמואל הכי? והאמר …

הלכה י מי שמת לו מת וקרע עליו ואחר כך מת לו מת אחר אם בתוך …

• מועד קטן כו ע"ב · ד תנו רבנן: תחילת קריעה — טפח, ותוספת — שלש אצבעות, דברי רבי …
• מועד קטן כו ע"ב · יא עד היכן קורע — עד טיבורו, ויש אומרים: עד לבו. אף על …
• מועד קטן כו ע"ב · יג פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא, ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי. חד …

הלכה א כל הקרעים שקורע אדם על שאר קרוביו שולל הקרע לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים …

• מועד קטן כב ע"ב · טז על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. על אביו …
• מועד קטן כד ע"א · יד אותן קרעין מתאחין, או אין מתאחין? פליגי בה אבוה דרב אושעיא ובר …

הלכה ב כדרך שקורע אדם על אביו ועל אמו כך חייב לקרוע על רבו שלמדו תורה …

• מועד קטן כב ע"ב · יח ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן …
• מועד קטן כב ע"ב · כב על חכם חולץ מימין, על אב בית דין משמאל, על נשיא מכאן …
• מועד קטן כה ע"א · ה אי דקאי התם בשעת יציאת נשמה חיובי מיחייב! דתניא, רבי שמעון בן …
• מועד קטן כו ע"א · א ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו …
• מועד קטן כו ע"א · ב אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן — דכתיב: ״ואלישע ראה והוא מצעק …
• מועד קטן כו ע"א · ו נשיא ואב בית דין ושמועות הרעות מנלן — דכתיב: ״ויחזק דוד בבגדיו …
• מועד קטן כו ע"א · יא על ברכת השם מנלן? דכתיב: ״ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית …
• מועד קטן כו ע"א · יב תנו רבנן: אחד השומע ואחד השומע מפי השומע — חייב לקרוע. והעדים …
• מועד קטן כו ע"א · טו ספר תורה שנשרף מנלן? דכתיב: ״ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה ויקרעה …
• מועד קטן כו ע"א · יט אמר רבי חלבו אמר רב הונא: הרואה ספר תורה שנקרע — חייב …
• מועד קטן כו ע"א · כא אמר: השתא כי חייבן לי שתי קריעות. אמר ליה: מנא לך הא? …

הלכה ג כל אלו הקרעים קורע עד שמגלה את לבו ואינו מאחה לעולם ואף על פי …

• מועד קטן כו ע"א · א ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו …
• מועד קטן כו ע"א · כו תנו רבנן: וכולן רשאין לשוללן ולמוללן וללוקטן ולעשותן כמין סולמות, אבל לא …
• מועד קטן כו ע"ב · א ובאיחוי אלכסנדרי.
• מועד קטן כו ע"ב · ב תנו רבנן: הקורע מתוך השלל מתוך המלל מתוך הלקט, מתוך הסולמות — …
• סנהדרין ס ע"א · יד ולא מאחין – מנלן?

הלכה ד וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח לפיכך המוכר צריך להודיע ללוקח שקרע זה אינו …

• מועד קטן כו ע"ב · ג תנו רבנן: רשאי להופכו למטה ולאחותו. רבי שמעון בן אלעזר אוסר לאחותו, …

הלכה ה ומנין שקורע על רבו כדרך שקורע על אביו שנאמר והוא מצעק אבי אבי רכב …

• מועד קטן כו ע"א · א ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו …
• מועד קטן כו ע"א · ב אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן — דכתיב: ״ואלישע ראה והוא מצעק …

הלכה ו ומנין שקורעין על הנשיא ועל אב בית דין ועל שמועה שבאה שנהרג רוב צבור …

• מועד קטן כו ע"א · א ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו …
• מועד קטן כו ע"א · ו נשיא ואב בית דין ושמועות הרעות מנלן — דכתיב: ״ויחזק דוד בבגדיו …
• מועד קטן כו ע"א · ט ומי קרעינן אשמועות הרעות? והא אמרו ליה לשמואל: קטל שבור מלכא תריסר …
• סנהדרין ס ע"א · טז תנו רבנן: אחד השומע, ואחד שומע מפי שומע – חייב לקרוע. והעדים …
• סנהדרין ס ע"א · יח אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע. …
• סנהדרין ס ע"א · כא ממאן? אילימא מישראל, מי פקירי כולי האי? אלא פשיטא, מגוי. ואי שם …

הלכה ז ומנין שקורעין על ברכת השם שנאמר ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא …

• סנהדרין ס ע"א · טז תנו רבנן: אחד השומע, ואחד שומע מפי שומע – חייב לקרוע. והעדים …
• סנהדרין ס ע"א · יח אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע. …
• סנהדרין ס ע"א · כא ממאן? אילימא מישראל, מי פקירי כולי האי? אלא פשיטא, מגוי. ואי שם …

הלכה ח והעדים אין חייבין לקרוע כשיעידו בבית דין שכבר קרעו בשעה ששמעו.

• סנהדרין ס ע"א · טז תנו רבנן: אחד השומע, ואחד שומע מפי שומע – חייב לקרוע. והעדים …
• סנהדרין ס ע"א · יח אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע. …
• סנהדרין ס ע"א · כא ממאן? אילימא מישראל, מי פקירי כולי האי? אלא פשיטא, מגוי. ואי שם …

הלכה ט ומנין שקורעין על ספר תורה שנשרף שנאמר ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו' …

• מועד קטן כו ע"א · יא על ברכת השם מנלן? דכתיב: ״ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית …
• מועד קטן כו ע"א · יב תנו רבנן: אחד השומע ואחד השומע מפי השומע — חייב לקרוע. והעדים …
• מועד קטן כו ע"א · טו ספר תורה שנשרף מנלן? דכתיב: ״ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה ויקרעה …
• מועד קטן כו ע"א · יט אמר רבי חלבו אמר רב הונא: הרואה ספר תורה שנקרע — חייב …
• מועד קטן כו ע"א · כא אמר: השתא כי חייבן לי שתי קריעות. אמר ליה: מנא לך הא? …

הלכה י ומנין שקורעין על ערי יהודה ועל ירושלים ועל המקדש שחרבו שנאמר ויבואו אנשים משכם …

• מועד קטן כו ע"א · א ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו …

הלכה יא כל מי שעמד עם המת בשעת יציאת נשמתו אע"פ שאינו קרובו חייב לקרוע וכן …

• שבת קה ע"ב · ד והא ״מתו״ קתני! לעולם במת דידיה, ובהנך דלאו בני אבילות נינהו. ואי …
• שבת קה ע"ב · ה ואי אדם כשר הוא חיובי מיחייב, דתניא: מפני מה מתים בניו ובנותיו …
• שבת קה ע"ב · ו ואי דקאי בשעת יציאת נשמה — חיובי מיחייב, דתניא: רבי שמעון בן …
• מועד קטן כה ע"א · א גמ׳ ואפילו חכם? והתניא: חכם שמת — הכל קרוביו.
• מועד קטן כה ע"א · ב הכל קרוביו סלקא דעתך?! אלא: הכל כקרוביו: הכל קורעין עליו, והכל חולצין …
• מועד קטן כה ע"א · ג ואי אדם כשר הוא — חיובי מיחייב למיקרע. דתניא: מפני מה בניו …
• מועד קטן כה ע"א · ד יבכה ויתאבל?! ערבונא קא שקיל מיניה?! אלא: מפני שלא בכה והתאבל על …
• מועד קטן כה ע"א · ה אי דקאי התם בשעת יציאת נשמה חיובי מיחייב! דתניא, רבי שמעון בן …
• בבא מציעא לג ע"א · יד אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל, עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על …

הלכה יב כל הקורעים על החכם שמת כיון שהחזירו פניהן מאחורי המטה שוללין ויראה לי שהקורע …

• מועד קטן כה ע"א · כג סבור דלא למישלל קרעייהו. אמר להו רבי יצחק בר אמי: חכם, כיון …
• מועד קטן כה ע"ב · יא כי נח נפשיה דרבי יוחנן, יתיב רבי אמי שבעה ושלשים. אמר רבי …

הלכה יג חכם שבאה שמועתו שמת אין קורעין עליו אלא בשעת הספדו וזהו כבודו ושולל בו …

• מועד קטן כה ע"א · ח סבור: מה דהוה הוה. אמר להו אביי, תנינא: חכם, כל זמן שעוסקין …

הלכה יד אב בית דין שמת הכל קורעין עליו וחולצין משמאל וכל בתי מדרשות שבעירו בטלין …

• מועד קטן כב ע"ב · יח ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן …
• מועד קטן כב ע"ב · כב על חכם חולץ מימין, על אב בית דין משמאל, על נשיא מכאן …

הלכה טו נשיא שמת הכל קורעין עליו וחולצין שתי הידים מכאן ומכאן ובכל בתי מדרשות בטלים …

• מועד קטן כב ע"ב · ו אלא למאן דאמר רבי יעקב בר אחא, אמאי נמנע ולא חלץ? רבן …
• מועד קטן כב ע"ב · יח ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן …
• מועד קטן כב ע"ב · כב על חכם חולץ מימין, על אב בית דין משמאל, על נשיא מכאן …
• מועד קטן כב ע"ב · כג תנו רבנן: חכם שמת — בית מדרשו בטל, אב בית דין שמת …

הלכה א השבת עולה למנין אבילות ואין אבילות בשבת אלא בדברים שבצנעה כגון עטיפת הראש ותשמיש …

• מועד קטן יט ע"א · ז מפני שאמרו: שבת עולה, ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין, ואינן עולין.
• מועד קטן כג ע"ב · ט ואמר רבי יוחנן: תשמיש המטה איכא בינייהו.
• מועד קטן כד ע"א · ה אמר שמואל: פח״ז חובה, נת״ר רשות.
• מועד קטן כד ע"א · ו פריעת הראש, חזרת קרע לאחוריו, זקיפת המטה — חובה. נעילת הסנדל, תשמיש …
• מועד קטן כד ע"א · יב אמר ליה רבין בר אדא לרבא: אמר תלמידך רב עמרם, תניא: אבל, …

הלכה ב מאימתי זוקפים את המטות בערב שבת מן המנחה ולמעלה ואעפ"כ לא ישב עליה עד …

• מועד קטן כז ע"א · ד תנו רבנן: מאימתי זוקפין את המטות בערב שבת — מן המנחה ולמעלה. …

הלכה ג הרגלים וכן ראש השנה ויוה"כ אין דבר מדברי אבלות נוהג בהן וכל הקובר את …

• מועד קטן יד ע"ב · ח אבל אינו נוהג אבילותו ברגל, שנאמר: ״ושמחת בחגך״.
• מועד קטן יט ע"א · ז מפני שאמרו: שבת עולה, ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין, ואינן עולין.
• מועד קטן יט ע"א · ט רבן גמליאל אומר: ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים: לא כדברי …
• מועד קטן כ ע"א · ט רבינא איקלע לסורא דפרת, אמר ליה רב חביבא לרבינא: הלכתא מאי? אמר …
• מועד קטן כד ע"ב · ז דרש רבי ענני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה: יום אחד לפני עצרת …
• מועד קטן כד ע"ב · י אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש: יום אחד לפני ראש השנה …
• כתובות ד ע"א · ז אמר מר: הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים, מסייע ליה …
• נזיר טו ע"א · ו ורב כמאן אמרה לשמעתיה? אילימא כאבא שאול, דתנן: הקובר את מתו שלשה …

הלכה ד קבר את מתו קודם חג הסוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני …

• מועד קטן כד ע"ב · י אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש: יום אחד לפני ראש השנה …

הלכה ה הקובר את מתו שבעת ימים קודם רגל מן הרגלים או קודם ראש השנה ויוה"כ …

• מועד קטן יט ע"ב · ב אבא שאול אומר: מותר לגלח אחר הרגל, שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת …
• מועד קטן יט ע"ב · ג שבעה? והאנן שמונה תנן! קסבר אבא שאול: מקצת היום ככולו, ויום שביעי …
• מועד קטן יט ע"ב · ד ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל, שמותר …
• נזיר טו ע"א · ז שמנה ימים קודם לרגל — בטלה ממנו גזירת שלשים. ומותר לספר ערב …
• נזיר טו ע"ב · א אבא שאול אומר: אפילו לא סיפר קודם הרגל — מותר לספר אחר …

הלכה ו חל ששי שלו בערב הרגל ואין צריך לומר חמישי או שלישי אינו מגלח ולא …

• מועד קטן יט ע"ב · ב אבא שאול אומר: מותר לגלח אחר הרגל, שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת …
• מועד קטן יט ע"ב · ג שבעה? והאנן שמונה תנן! קסבר אבא שאול: מקצת היום ככולו, ויום שביעי …
• מועד קטן יט ע"ב · ד ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל, שמותר …
• מועד קטן יט ע"ב · יא אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע: אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי …

הלכה ז חל שביעי שלו להיות בערב הרגל והרי הוא שבת בטלה ממנו גזרת שלשים ומותר …

• מועד קטן יז ע"ב · ו תנא: הכהן והאבל מותרין בגילוח. האי אבל היכי דמי? אילימא שחל שמיני …
• מועד קטן יז ע"ב · ז איבעי ליה לגלוחי ערב שבת, דאמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: …
• מועד קטן יז ע"ב · ח לא צריכא, שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל.
• מועד קטן יז ע"ב · ט תנא ברא סבר לה כאבא שאול, דאמר: מקצת היום ככולו, ויום שביעי …
• מועד קטן יט ע"ב · ב אבא שאול אומר: מותר לגלח אחר הרגל, שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת …
• מועד קטן יט ע"ב · ג שבעה? והאנן שמונה תנן! קסבר אבא שאול: מקצת היום ככולו, ויום שביעי …
• מועד קטן יט ע"ב · ד ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל, שמותר …
• מועד קטן יט ע"ב · ז רבא אמר: הלכה כאבא שאול ביום שלשים, ואין הלכה כאבא שאול ביום …

הלכה ח הקובר את מתו בתוך הרגל לא חלה עליו אבילות כלל ואינו נוהג אבילות ברגל …

• מועד קטן יד ע"ב · ח אבל אינו נוהג אבילותו ברגל, שנאמר: ״ושמחת בחגך״.
• מועד קטן כ ע"א · ה כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אפילו קברו ברגל, וכן אורי ליה …

הלכה ב אין קורעין במועד ולא חולצין אלא הקרובים שחייבין באבל או הקורע והחולץ על החכם …

• מועד קטן כד ע"ב · יב מתני׳ אין קורעין ולא חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת, ואין …
• מועד קטן כה ע"א · ב הכל קרוביו סלקא דעתך?! אלא: הכל כקרוביו: הכל קורעין עליו, והכל חולצין …

הלכה ג כשמברין את האבלים במועד אין מברין אלא על מטות זקופות ואין אומרין ברכת אבלים …

• מועד קטן ח ע"א · יג רבי יוסי אומר: אבל הוא לו.
• מועד קטן כד ע"ב · יב מתני׳ אין קורעין ולא חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת, ואין …
• מועד קטן כז ע"א · כ מתני׳ אין מוליכין לבית האבל, לא בטבלא, ולא באסקוטלא, ולא בקנון, אלא …
• מועד קטן כז ע"א · כא אין מניחין את המטה ברחוב, שלא להרגיל את ההספד. ולא של נשים …

הלכה ד הנשים במועד מענות אבל לא מטפחות ובראשי חדשים ובחנוכה ובפורים מענות ומטפחות אבל אין …

• מגילה ג ע"ב · ג ודיחיד קל? והתנן: נשים במועד מענות אבל לא מטפחות, רבי ישמעאל אומר: …
• מגילה ג ע"ב · ד ואמר רבה בר הונא: אין מועד בפני תלמיד חכם — כל שכן …
• מועד קטן כח ע"ב · א מתני׳ נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות. רבי ישמעאל אומר: הסמוכות למטה …

הלכה ה אי זהו ענוי שכולן עונות כאחת קינה שאחת אומרת וכולן עונות אחריה שנאמר ולמדנה …

• מועד קטן כז ע"ב · ה אין מניחין את המטה ברחוב. אמר רב פפא: אין מועד בפני תלמיד …
• מועד קטן כז ע"ב · ו והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו — לא. איני?! והא רב כהנא …

הלכה ו לא תעורר אשה על מת שלה שלשים יום קודם לחג כדי שלא יבא החג …

• מועד קטן ח ע"א · יד לא יעורר אדם על מתו, ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
• מועד קטן ח ע"ב · א לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום. מאי בינייהו? איכא בינייהו …

הלכה ז שבעת ימי החתנות הרי הן כרגל ומי שמת לו מת בתוך ימי המשתה אפילו …

• יומא עח ע"ב · ט מאי טעמא? מלך, משום דכתיב: ״מלך ביפיו תחזינה עיניך״. כלה מאי טעמא …

הלכה ח הכין כל צרכי הסעודה ואפה פתו וטבח טבחו כדי שיכנסו לשמחה ומת לו מת …

• כתובות ד ע"א · ב ודוקא, אביו של חתן או אמה של כלה, דליכא איניש דטרח להו. …
• כתובות ד ע"א · ה תניא כוותיה דרב חסדא: הרי שהיה פתו אפויה וטבחו טבוח ויינו מזוג, …
• כתובות ד ע"א · ו וכן מי שפירסה אשתו נדה — הוא ישן בין האנשים והיא ישנה …

הלכה א ההספד כבוד המת הוא לפיכך כופין את היורשין ליתן שכר מקוננים והמקוננות וסופדין אותו …

• סנהדרין מו ע"ב · ט איכא דאמרי: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, רמז לקבורה …
• סנהדרין מו ע"ב · טז למאי נפקא מינה? דאמר: לא בעינא דליקברוה לההוא גברא. אי אמרת משום …
• סנהדרין מו ע"ב · כ איבעיא להו: הספידא, יקרא דחיי הוי או יקרא דשכבי הוי? למאי נפקא …

הלכה ב כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים וכל המתעצל בהספד אדם כשר ראוי …

• שבת קה ע"ב · י אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר …
• מועד קטן כה ע"א · ג ואי אדם כשר הוא — חיובי מיחייב למיקרע. דתניא: מפני מה בניו …
• מועד קטן כה ע"א · ד יבכה ויתאבל?! ערבונא קא שקיל מיניה?! אלא: מפני שלא בכה והתאבל על …

הלכה ג אין מניחין ספר תורה על מטתו של חכם ואין משנין אותו ממטה למטה ואין …

• מועד קטן כה ע"א · ט כי נח נפשיה דרב הונא, סבור לאותובי ספר תורה אפורייה. אמר להו …
• מועד קטן כה ע"א · י לא הוה נפיק פוריא מבבא, סבור לשלשולי דרך גגין. אמר להו רב …
• מועד קטן כה ע"א · יא סבור לאשנויי מפוריא לפוריא. אמר להו רב חסדא, הכי גמירנא מיניה: חכם …

הלכה ד אין פוחתין משבעה מעמדות למת ואין עושין מעמד ומושב בפחות מעשרה ואין עושין אלא …

• מגילה כג ע"ב · ד מתני׳ אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את …
• בבא בתרא ק ע"ב · ה תנו רבנן: אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת, כנגד ״הבל הבלים אמר …
• בבא בתרא ק ע"ב · ו אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: היכי עבדי? אמר ליה: …
• בבא בתרא ק ע"ב · ז אחתיה דרמי בר פפא הוה נסיבא ליה לרב אויא. שכיבא, עבד לה …
• בבא בתרא ק ע"ב · ח אביי אמר: בהא נמי טעה – שאין עושין אלא בבית הקברות, והוא …

הלכה ה כדרך שעושין מעמד ומושב לאנשים במקום שנהגו כך עושין לנשים ומספידין הנשים כאנשים בכל …

• מועד קטן כז ע"א · כא אין מניחין את המטה ברחוב, שלא להרגיל את ההספד. ולא של נשים …
• מועד קטן כח ע"א · ב רבי אלעזר אמר: אפילו שאר הנשים, דכתיב: ״ותמת שם מרים ותקבר שם״ …

הלכה ז המפנה ארונו של מת ממקום למקום אם שדרו קיימת עומדין עליו בשורה ואומרים עליו …

• מועד קטן כה ע"א · יח קשיין אהדדי! לא קשיא: כאן — ששלדו קיימת, כאן — בשאין שלדו …

הלכה ח המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהן כל היום כולו ולערב אין מתאבל …

• מועד קטן ח ע"א · טו גמ׳ ורמינהו: המלקט עצמות אביו ואמו — הרי זה מתאבל עליהם כל …

הלכה ט אין מספידין את הקטנים ובן כמה שנים יהיה ראוי להספד בני עניים או בני …

• מועד קטן כד ע"ב · ה ומה הן בהספד? רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים — בני …

הלכה י תינוק שמת כל שלשים יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש …

• מועד קטן כד ע"א · יח ואיכא דמתני להא דרב גידל בר מנשיא אהא: כל שלשים יום, תינוק …
• מועד קטן כד ע"ב · ב בן שלשים יוצא בדלוסקמא. רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא …
• מועד קטן כד ע"ב · ג בן שנים עשר חדש יוצא במטה. רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה …
• מועד קטן כד ע"ב · ד רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה — רבים מצהיבין עליו. אינו …
• קידושין פ ע"ב · ט נימא מתניתין דלא כאבא שאול, דתניא: כל שלשים יום – יוצא בחיק, …
• בכורות מט ע"א · י אמר רב אשי: הכל מודים לענין אבילות, יום שלשים כיום שלפניו. ואמר …

הלכה יא כל היוצא במטה רבים מצהיבין עליו וכל שאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבין עליו …

• מועד קטן כד ע"ב · ב בן שלשים יוצא בדלוסקמא. רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא …
• מועד קטן כד ע"ב · ג בן שנים עשר חדש יוצא במטה. רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה …
• מועד קטן כד ע"ב · ד רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה — רבים מצהיבין עליו. אינו …
• סנהדרין כ ע"א · ז גמ׳ תנו רבנן: מקום שנהגו נשים לצאת אחר המיטה – יוצאות, לפני …

הלכה יב העבדים והשפחות אין מספידין אותן ואין עומדין עליהן בשורה ואין אומרים עליהן ברכת אבלים …

• ברכות טז ע"ב · יא מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר. נכנסו תלמידיו לנחמו. כיון שראה אותם …
• שבת קה ע"ב · ה ואי אדם כשר הוא חיובי מיחייב, דתניא: מפני מה מתים בניו ובנותיו …

הלכה א כיצד מנחמין את האבלים אחר שקוברין את המת מתקבצין האבלים ועומדין בצד בית הקברות …

• מגילה כג ע"ב · ה ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, …
• מגילה כג ע"ב · י ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳). מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה. …
• כתובות ח ע"ב · א כי תניא ההיא — בברכת המזון, כי קאמר רבי יוחנן — בשורה.
• סנהדרין יט ע"א · ט אבל משוח שעבר לא אתי גביה. מאי טעמא? חלשא דעתיה. סבר: קא …
• סנהדרין יט ע"א · יג אמר רב מנשיא בר עות: שאילית את רבי יאשיה רבה בבית עלמין …

הלכה ב האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד ואומרים להן תנוחמו …

• סנהדרין יט ע"א · ט אבל משוח שעבר לא אתי גביה. מאי טעמא? חלשא דעתיה. סבר: קא …

הלכה ג האבל מיסב בראש ואין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנאמר וישבו אתו …

• מועד קטן כז ע"ב · ט אמר רבי יוחנן: אבל, כיון שניענע ראשו — שוב אין מנחמין רשאין …
• מועד קטן כח ע"ב · כג אמר רבי יוחנן: אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר: …
• מועד קטן כח ע"ב · כד אמר רבי אבהו: מנין לאבל שמיסב בראש — שנאמר: ״אבחר דרכם ואשב …
• כתובות סט ע"ב · ב אמר רבי אבהו: מנין לאבל שמיסב בראש — שנאמר: ״אבחר דרכם ואשב …

הלכה ד מת שאין לו אבלים להתנחם באים עשרה בני אדם כשרין ויושבין במקומו כל שבעת …

• שבת קנב ע"א · טז אמר רב יהודה: מת שאין לו מנחמין — הולכין עשרה בני אדם …

הלכה ה הכל חייבין לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל וחולה ולכל העומד מפניו אומר לו שב …

• מועד קטן כז ע"ב · י ואמר רבי יוחנן: הכל חייבין לעמוד מפני נשיא, חוץ מאבל וחולה. ואמר …

הלכה ו מכבדין ומרבצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתונות וצלוחיות ומדליקין את הנרות אבל אין …

• מועד קטן יב ע"א · יב מתני׳ וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או …
• מועד קטן כג ע"א · ב ואין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל. אמרו עליו על רבי חנניה בן …
• מועד קטן כז ע"א · יז תנו רבנן: מכבדין ומרביצין בבית האבל, ומדיחין קערות וכוסות וצלוחיות וקיתוניות בבית …

הלכה ז אין מוליכין לבית האבל המאכל שמברין בו לא בכלי כסף ולא בכלי שעם וכיוצא …

• מועד קטן כז ע"א · כ מתני׳ אין מוליכין לבית האבל, לא בטבלא, ולא באסקוטלא, ולא בקנון, אלא …
• מועד קטן כז ע"א · כב גמ׳ תנו רבנן: בראשונה היו מוליכין בבית האבל, עשירים — בקלתות של …
• מועד קטן כז ע"א · כג תנו רבנן: בראשונה היו משקין בבית האבל, עשירים — בזכוכית לבנה, ועניים …

הלכה ח אין שותין בבית האבל יתר על עשרה כוסות לכל אחד ואחד שלשה קודם אכילה …

• כתובות ח ע"ב · יב אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל: …

הלכה ט אין אומרין שמועה והגדה בבית האבל אלא יושבין דוין וכן אין אומרין בפני המת …

• ברכות ג ע"ב · יז ואמר רבי זריקא, אמר רבי אמי, אמר רבי יהושע בן לוי: אין …

הלכה י אין בוכין על המת יתר משלשה ימים ואין מספידין יתר משבעה בד"א בשאר העם …

• כתובות קג ע"ב · ג הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום — דלא עדיפנא ממשה רבינו, דכתיב: ״ויבכו …

הלכה יא אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו …

• מועד קטן כז ע"ב · יד ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי, על …
• מועד קטן כז ע"ב · טו ״אל תבכו למת ואל תנודו לו״. ״אל תבכו למת״ — יותר מדאי, …

הלכה יב כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש …

• שבת קו ע"א · א ידאגו כל האחין כולן. אחד מבני חבורה שמת — תדאג כל החבורה …
• מועד קטן כז ע"ב · יח אמר רבי לוי: אבל, שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאילו חרב …

הלכה א מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא המת ולהכניס הכלה וללוות האורחים …

• חגיגה ז ע"א · א הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.

הלכה ב שכר הלויה מרובה מן הכל והוא החק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה …

• שבת קכז ע"א · יג מפני האורחין וכו׳. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, …
• סוטה מו ע"ב · יט אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל שאינו מלוה ומתלוה — כאילו …

הלכה ג כופין ללוייה כדרך שכופין לצדקה ובית דין היו מתקנין שלוחין ללוות אדם העובר ממקום …

• סוטה מו ע"ב · י תניא, היה רבי מאיר אומר: כופין ללויה, ששכר הלויה אין לה שיעור, …
• סוטה מו ע"ב · טו תנו רבנן: הרב לתלמיד — עד עיבורה של עיר, חבר לחבר — …

הלכה ד בקור חולים מצוה על הכל אפילו גדול מבקר את הקטן ומבקרין הרבה פעמים ביום …

• נדרים לט ע"ב · טו תניא: ביקור חולים אין לה שיעור. מאי ״אין לה שיעור״? סבר רב …
• נדרים לט ע"ב · טז אמר רבי אחא בר חנינא: כל המבקר חולה, נוטל אחד מששים בצערו. …
• נדרים מ ע"א · א רב חלבו באיש. לא איכא דקא אתי. אמר להו: לא כך היה …
• בבא מציעא ל ע"ב · יב אמר מר: ״אשר ילכו״ – זה ביקור חולים, היינו גמילות חסדים! לא …

הלכה ה אין מבקרין את החולה אלא מיום שלישי והלאה ואם קפץ עליו החולי והכביד מבקרין …

• נדרים מ ע"א · ח אמר רב שישא בריה דרב אידי: לא ליסעוד איניש קצירא לא בתלת …
• נדרים מא ע"א · י אמר שמואל: אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה. לאפוקי מאי? …

הלכה ו הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא …

• שבת יב ע"ב · ג דאמר רב ענן אמר רב: מנין שהקדוש ברוך הוא סועד את החולה? …
• נדרים מ ע"א · י תניא נמי הכי: הנכנס לבקר את החולה, לא ישב לא על גבי …

הלכה ז יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם …

• סנהדרין מז ע"ב · י תא שמע: קבר חדש מותר בהנאה. הטיל בו נפל – אסור בהנאה. …

הלכה ח מי שהיה לפניו מת וכלה מניח את הכלה ומתעסק עם המת וכן הוא אומר …

• כתובות יז ע"א · ט תנו רבנן: מעבירין את המת מלפני כלה. וזה וזה מלפני מלך ישראל. …

הלכה ט מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה במה דברים אמורים בשאין לו כל צרכו …

• מגילה ג ע"ב · ז תלמוד תורה ומת מצוה — מת מצוה עדיף, מדתניא: מבטלין תלמוד תורה …
• מגילה כט ע"א · א מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת, ולהכנסת הכלה. אמרו עליו על רבי יהודה …
• מגילה כט ע"א · ג רב ששת אמר: כנתינתה כך נטילתה. מה נתינתה בששים ריבוא, אף נטילתה …
• כתובות יז ע"א · יא תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו על …
• כתובות יז ע"א · יב וכמה כל צרכו? אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי …

הלכה י מת אחד בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה עד שיקברוהו ואם יש לו …

• מועד קטן כז ע"ב · יב ואמר רב יהודה אמר רב: מת בעיר — כל בני העיר אסורין …
• מועד קטן כז ע"ב · יג רב המנונא איקלע לדרו מתא, שמע קול שיפורא דשכבא. חזא הנך אינשי …

הלכה יא תלמיד חכם שמת אפילו היו עמו עד ששים רבוא מבטלין תלמוד תורה להוצאתו היו …

• כתובות יז ע"א · יא תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו על …
• כתובות יז ע"א · יב וכמה כל צרכו? אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי …

הלכה יב קוברין מתי עכו"ם ומנחמין אביליהם ומבקרין חוליהם מפני דרכי שלום.

• גיטין סא ע"א · ה אין ממחין ביד עניי גוים בלקט בשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום: תנו …

הלכה יג בתי הקברות אסורין בהנאה כיצד אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין עושין בהן …

• ברכות יח ע"א · ו מתו ומשמרו — אין, אבל מהלך בבית הקברות — לא. והתניא: לא …
• מגילה כט ע"א · טו תנו רבנן: בית הקברות, אין נוהגין בהן קלות ראש. אין מרעין בהן …

הלכה יד המוליך עצמות ממקום למקום לא יתנם בדיסקיא ויניחם על גבי חמורו וירכב עליהם מפני …

• ברכות יח ע"א · י תנו רבנן: המוליך עצמות ממקום למקום, הרי זה לא יתנם בדסקיא ויתנם …
• סנהדרין מז ע"ב · ז קבריה דרב הוו שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא. אתו אמרו ליה …

הלכה יז עפר הקבר אינו אסור בהנאה שאין קרקע עולם נאסרת אבל קבר הבניין אסור בהנאה.

• סנהדרין מז ע"ב · יג קבר המזיק את הרבים, מותר לפנותו. פינהו – מקומו טהור ואסור בהנאה. …

הלכה יט נפש שנעשה לשם חי ושם בו המת והוסיף בו דימוס אחר לשם המת אע"פ …

• סנהדרין מח ע"א · ז תא שמע: נפש שבנאו לשם חי – מותר בהנאה. הוסיף בו דימוס …
• סנהדרין מח ע"א · ח אי הכי, מאי איריא הוסיף? כי לא הוסיף נמי! לא צריכא, אף …
• סנהדרין מח ע"א · ט אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: אם היה מכירו, חולצו ומותר.

הלכה כ הבונה קבר לאביו והלך וקברו בקבר אחר הרי זה לא יקבר בו מת אחר …

• סנהדרין מז ע"ב · ט מיתיבי: החוצב קבר לאביו, והלך וקברו במקום אחר – הרי זה לא …

הלכה כא המת אסור בהנאה כולו חוץ משערו שהוא מותר בהנאה מפני שאינו גופו וכן ארונו …

• סנהדרין מז ע"ב · טז אביי אמר אסור – הזמנה מלתא היא. ורבא אמר מותר – הזמנה …
• סנהדרין מח ע"ב · א התם משום מררייהו. אי הכי, היינו דקתני עלה: אמר רבן שמעון בן …
• עבודה זרה כט ע"ב · יב ומת גופיה מנלן? אתיא ״שם״ ״שם״ מעגלה ערופה, כתיב הכא: ״ותמת שם …
• ערכין ז ע"ב · ד האשה שנהרגה וכו׳. ואמאי? איסורי הנאה נינהו! אמר רב: באומרת ״תנו שערי …
• ערכין ז ע"ב · י אלא אמר רב נחמן: זו מיתתה אוסרתה, וזו גמר דינה אוסרתה.

הלכה כב כל הכלים שזורקין על המת על המטה הנקברת עמו אסורין בהנאה שלא יתחלפו בתכריכין.

• יבמות סו ע"ב · ט אמר רבא: קנייה מיתנא. אמר ליה נאנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא …

הלכה כג היו אביו ואמו מזרקין כלים בחמתן על המת מצוה על אחרים להצילן ואם הגיעו …

• סנהדרין מח ע"א · כב תא שמע: היו אביו ואמו מזרקין בו כלים, מצוה על האחרים להצילן.

הלכה כו מלך או נשיא שמת יש להן לשרוף מטתו וכל כלי תשמישו ואין בזה דרך …

• סנהדרין נב ע"ב · יא דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים, ולא מדרכי האמורי …
• עבודה זרה יא ע"א · יא גופא: שורפין על המלכים, ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: ״בשלום תמות …